גזר דין בתיק ת"פ 20229-05-10

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני תיקים של עבירות כלפי אמו:

                                 א.            בת"פ 20229-05-10 הורשע הנאשם בעבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד.           
כעולה מכתב האישום בו הודה הנאשם, במועד לא ידוע באפריל או מאי 2010 תקף את אמו, בכך שזרק לעברה מצת שפגע במצחה וגרם לה לחבלה של ממש בדמות נפיחות במצח. במועד אחר במאי 2010, שבר מנורה בבית אמו ושברי הזכוכית פצעו את האם המתלוננת. במהלך האירוע הנאשם גם איים עליה כי יהרוג אותה.

                                  ב.            בת"פ 39006-10-11 הורשע הנאשם בעבירות של סחיטה באיומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והפרת הוראה חוקית.           
לאחר ששוחרר בתנאים בעקבות התיק הראשון, הגיע פעמיים בחודש ספטמבר 2011 לביתה של המתלוננת, תוך הפרת התנאים. ביום 21.11.11 דחף הנאשם את המתלוננת, הפילה לקרקע וגרם לה למכות בראשה ובגבה.  
למחרת, ביום 22.11.11, דרש מאמו המתלוננת כסף ואיים עליה שיהרוג אותה וישבור את הבית.

2. המאשימה ציינה כי מדובר בכתב אישום חמור. הנאשם תקף את אמו ואיים עליה. לאחר ששוחרר, בעודו מורחק ממנה על פי החלטה שיפוטית, הפר את התנאים, תקף אותה פעם נוספת בחומרה יתירה, ואף סחט אותה תוך שימוש באיומים.            
   המאשימה הדגישה את הדיבר החמישי: "כבד את אביך ואת אמך...", אשר נרמס על ידי הנאשם ברגל גסה, ואת העובדה שלא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו, עת שוחרר במסגרת התיק הראשון.    
   גם היום, כעולה מהתסקיר, הנאשם איננו רוצה לעבור הליך שיקומי משמעותי. בנסיבות אלה נטען כי יש מקום למאסר ארוך וכבד.
3. הסנגור הדגיש כי שני כתבי האישום תוקנו באופן מהותי. האלימות שהופעלה על ידי הנאשם כלפי אמו, איננה ברף הגבוה. בתיק הראשון המתלוננת כלל לא נזקקה לטיפול רפואי. הנאשם חסך את עדותה של המתלוננת בתיק השני. הנאשם מביע חרטה ולוקח אחריות על מעשיו. זהו מאסרו הראשון והוא שוהה במעצר תקופה ממושכת, כאשר תנאי המעצר קשים ממאסר.  
   עוד הפנה הסנגור לנסיבותיו הקשות של הנאשם כעולה מתסקיר שירות המבחן. הנאשם מודע לבעיית האלכוהול, אלא שלתחושתו הוא לא יעמוד במסגרת סגורה ולכן ביקש להשתלב במרכז יום פתוח באשדוד, תהליך שבעבר החל באופן מוצלח.
   נוכח נסיבות אלה, ביקש הסנגור שלא למצות את הדין עם הנאשם ולגזור עליו מאסר קצר שיחפוף את תקופת מעצרו או לחילופין מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות.
4. הנאשם עצמו נשא דברים טרם גזר הדין. הוא הביע צער על המעשים, הוא ציין כי לקח חלק פעיל בקבוצה טיפולית באשדוד. הנאשם ציין כי גם בכלא הוא עוזר לאנשים אחרים, וביקש את רחמי בית המשפט.
5. לחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות של החזקת סם ושל היזק לרכוש שאינן קשורות ליחסים עם האם.
6. הנאשם הופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הינו בחור צעיר דל כוחות, אשר סובל מבעיה של צריכת אלכוהול. הוא נתון לסף תסכול נמוך, קיימים אלמנטים מניפולטיביים בהתנהגותו, והוא מתקשה לעמוד בגבולות.            
   
   
   במסגרת הליך המעצר שולב הנאשם בהליך טיפולי בפיקוח שירות המבחן. הוא התמיד בקשר, מסר בדיקות שתן נקיות והשתתף בקבוצה טיפולית במשך כחמישה חודשים. לאחר מכן ניתק הנאשם את הקשר, וחלה נסיגה במצבו.           
   תסקיר שירות המבחן ציין, כי מחוות דעת הפסיכיאטר המחוזי עולה כי הנאשם אינו לוקה במחלת נפש, אולם הוא בעל הפרעה נפשית מורכבת הכוללת קווי אישיות בלתי בשלים ואנטי סוציאליים.